 |
|
|
|
|
| העירייה
נגד, אך ההורים לא מוותרים על החלום להקים בי"ס דמוקרטי
בת"א |
|
| מאת יולי
חרומצ'נקו |
|
| שיעור
באזרחות |
|
|
|
|
 |
|
ההורים מתכננים את הקמת בית הספר. שיטת "בנק
הזמן" תאפשר למשתתפים לקבל שירותים וללמוד תחומי ידע
בתמורה ללימוד ופעילות התנדבותית |
|
|
תצלום:ניר
קידר |
|
| בשנה הבאה יקום בתל אביב בית ספר קהילתי דמוקרטי
ופתוח, יהיה מה שיהיה - כך מכריזה המנהלת המיועדת שלו, יעל
ביבר-אביעד. נכון להיום, במצב הנוכחי בו שרוי בית הספר העתידי,
יש בהכרזה הזו לא מעט תעוזה אולי אפילו יוהרה. עיריית תל אביב
מתנגדת להקמתו, אין לו מבנה משלו ומשרד החינוך עשוי לא לתת לו
רישיון.
הזכות לחינוך ילדיך
אבל
לביבר-אביעד וקבוצת ההורים המקימים שאיתה ברור מאליו שהזכות שלהם
לחנך את ילדיהם לפי השקפת עולמם קודמת לשיקולים אחרים שעל הפרק.
למשל, לעובדה שבתל אביב יש כבר כמה בתי ספר המוגדרים כך או אחרת
דמוקרטיים.
"הזכות לחינוך ילדיך על פי השקפתך מעוגנת
באמנת זכויות האדם של האו"ם", אומרת ביבר-אביעד, "למה כשזה נוגע
לחרדים הזכות נתפסת כמשהו מובן מאליו וכשמדובר בי ובשכמותי אני
צריכה להילחם על הזכות הזאת?"
לביבר-אלעד יש ניסיון
ביזמות - היא ממקימי אתר הספרים "דיבוק" - והיא מורגלת ברעיון
ש"אם משהו צריך להיות, אני יכולה לעשות שהוא יהיה". שנתיים לפני
שבנה הבכור עמד לעלות לכיתה א' הלכה ליום פתוח בבית הספר
הדמוקרטי ביפו וחוותה מה שהיא מתארת כהתגלות. אלא שלצד ההתגלות
באה גם האכזבה - בבית הספר ביפו היו שישה מקומות פנויים בלבד
בכיתה א', עליהם התמודדו עשרות ילדים.
בביר-אלעד החליטה
לפרסם מודעה באינטרנט והחלה לגבש קבוצת הורים להקמת בית ספר
דמוקרטי חדש, "כזה שזכויות אדם וכבוד האדם הם מציאות בו, ולא
משהו שתלוי על הקיר", כך ביבר.
התלמיד יבחר
המקצועות
בעקבות המודעה הגיעו גם אנשי צוות, ובמרוצת
החודשים התגבש גרעין של אנשי צוות שעברו הכשרה במכון לחינוך
דמוקרטי - רובם אנשי חינוך חדשים, ורק אחת בעלת ותק של 20 שנה
במערכת החינוך. הכשרה פורמלית להוראה אינה אחד הקריטריונים ללמד
בבית הספר, וגם חלוקות פורמליות אחרות לא יהיו בו: לא יהיו
כיתות-אם אלא תוכניות אישיות שיותאמו לילד על ידי חונך, והתלמיד
יוכל לבחור את המקצועות שילמד. עשרות תלמידים כבר נרשמו, מדווחת
ביבר-אלעד, ומאות הורים מביעים עניין. חלקם נרתעים, היא מודה,
מהנעלמים הרבים בעתידו של בית הספר.
התלהבות ההורים
והצוות נתקלה בשלב מוקדם יחסית בהתנגדות מצד העירייה, שלא הסכימה
לפרוש חסות עירונית על הקבוצה המתהווה ולספק לה מבנה לבית הספר.
השיקולים שלה היו מערכתיים - בתל אביב פועל כבר בית הספר
הדמוקרטי תל אביב-יפו, ובית הספר עירוני ו' (רוגוזין) שהוגדר
כדמוקרטי.
בתחילת שנת הלימודים הוקם גם בית הספר
הדמוקרטי הערבי יאפא ביפו, הנלחם עדיין על הכרה מול משרד
החינוך.בנוסף פועלים בתל אביב בית הספר לטבע ובית הספר לאמנויות
שהם בתי ספר ייחודיים על-אזוריים, המאפשרים הרשמה אליהם מכל רחבי
תל אביב.בית ספר דמוקרטי ייחודי ועל אזורי נוסף, סברו בעירייה,
יכול להפר את האיזון העירוני, למשוך אליו תלמידים מבתי ספר
קיימים ולדלדל אותם. גם העובדה שמדובר בבית ספר קטן יחסית, ולכן
פחות יעיל מבחינה כלכלית, לא הוסיפה לרצונה של העירייה לסייע
לו.
היעדר התמיכה מצד העירייה סתמה את הגולל על האופציה
להשיג הכרה כבית ספר רשמי ממשרד החינוך - שכן זה אינו מכיר בבתי
ספר שאינם זוכים לתמיכת הרשות המקומית. המסלול שנותר לקבוצה הוא
פנייה לאגף לחינוך מוכר שאינו רשמי במשרד, האחראי בעיקר על בתי
הספר החרדיים, כדי לקבל רישיון בית ספר. אם לא יינתן הרישיון,
אומרת ביבר-אלעד, יצטרך המשרד להגן על החלטתו בבית המשפט. "אנחנו
רואים עצמנו כחלק מהחינוך הרשמי והציבורי", אומרת ביבר-אלעד,
"הפנייה שלנו למוכר שאינו רשמי היא מחוסר ברירה".
לא
מוסד לעשירים
כרגע משמעות היעדר ההכרה של המערכת
הממסדית בבית הספר החדש היא בעיקר כספית - אם משרד החינוך לא
ישתתף במימונו, יצטרכו הורי כל תלמיד לשלם כ-1,500-1,000 שקלים
בחודש לבית הספר. תרומה שהצליחו לגייס תאפשר לממן לימודים לחלק
מהתלמידים שהוריהם יתקשו בכך, אבל זה עלול לא להספיק לכל
המעוניינים - מקימי בית הספר מבקשים להדגיש שלא מדובר במוסד
לילדי עשירים.
שיטת "בנק הזמן"
על כן גובש
בבית הספר רעיון שאמור לסייע, מחד, במימון הלימודים ומאידך לקרב
את בית הספר עוד יותר לקהילה. לצד בית הספר יוקם מרכז קהילתי
שיהווה "שילוב של מתנ"ס, תנועת נוער, כיכר העיר ומרכז להשכלת
מבוגרים". המרכז יופעל בשיטת "בנק הזמן" - המאפשרת למשתתפיו לקבל
שירותים וללמוד תחומי ידע בתמורה ללימוד ופעילות התנדבותית.
"סבתא תוכל להעביר במרכז סדנה לסריגה, ובתמורה להירשם לסדנת
מחשב", מסבירה ביבר-אלעד.
"הלמידה יכולה להתרחש בכל מיני
מקומות ודרכים", מוסיפה ענבל סיני, חברת קבוצה וחונכת בבית הספר
הדמוקרטי בחדרה, "אנחנו מתכוונים להפוך את תל אביב למרכז למידה
כך שתלמידים יוכלו, למשל, להתנדב לעבוד בגן הבוטני, או בתחנת
רדיו, כחלק מלימודיהם". רעיון נוסף שמתגלגל הוא שיתופי פעולה בין
בתי ספר. "תלמידים יוכלו ללכת ללמוד תיאטרון בבית ספר אחר, ובית
הספר האחר ישלח אלינו תלמידים ללמוד אקולוגיה", אומרת
סיני.
סביב חברי קבוצת המקימים שהסכימו להשתתף בבנק הזמן
מתגלה מגוון כישרונות רחב שיכול להעשיר את תלמידי בית הספר.
"נרשמו אצלנו ללמד ד"ר לביולוגיה, מורה ליוגה, די-ג'יי והורה שיש
לו חברה לייצור גלידה", מספרת ביבר-אלעד.
"אין צורך
בבי"ס נוסף"
מעיריית תל אביב נמסר: "בתל אביב ישנם
שישה בתי ספר ייחודיים ומתוכם בית הספר הפתוח הדמוקרטי ביפו אשר
מקיים אורח חיים דמוקרטי לפיו בוחרים התלמידים את תוכנית
הלימודים בהדרכת חונכות אישית של מורה בוגר. נציין כי העירייה
אינה רואה צורך בגן ובית ספר דמוקרטיים נוספים, היות ואלה
הפועלים כבר ביפו נותנים מענה מספק לתלמידי העיר". |
|
|
| |
